רש"י על מגילה ו׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מגילה ו׳ ע״א:א׳ רש"י על מגילה ו׳ ע״א:ג׳ »

2 אָמַר רָבָא: מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רַקַּת לָאו טְבֶרְיָא הִיא? וְהָא כִּי שָׁכֵיב אִינִישׁ הָכָא, הָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי: ״גָּדוֹל הוּא בְּשֵׁשַׁךְ, וְשֵׁם לוֹ בְּרַקַּת״. וְכִי מַסְּקִי אֲרוֹנָא לְהָתָם, סָפְדִי לֵיהּ הָכִי: אוֹהֲבֵי שְׂרִידִים יוֹשְׁבֵי רַקַּת, צְאוּ וְקַבְּלוּ הֲרוּגֵי עוֹמֶק.

פירוש רש"י על מגילה ו׳ א:ב׳

2 כי שכיב איניש הכא - כשמת אדם גדול בבבל:

3 ספדי ליה התם - בטבריא:

4 ששך - בבל בחילוף א"ת ב"ש:

5 ושם לו ברקת - יצא לו שם בטבריא:

6 וכי מסקי ארון - של מת מבבל לקוברו בטבריא:

7 אמרו הכי - הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת:

8 אוהבי שרידים - אוהבי ישראל:

9 יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק - מתי בבל העמוקה:

« רש"י על מגילה ו׳ ע״א:א׳ רש"י על מגילה ו׳ ע״א:ג׳ »